07 למרס 2010

כמעט בכל יום אני כותב 'פוסט' או 'טוקבק' או דברים במסגרת אחרת על השבי המתמשך של גלעד שליט. כבר כמה פעמים רציתי להעלות את הדברים כאן באתר, ונמלכתי בדעתי, מחמת הרגישות והרצון שלא להיות בוטה מדי.
הפעם בכל זאת אני מעתיק לכאן את מה שכתבתי היום לאחד האתרים בעקבות הידיעה שדוברי-החמאס מצד אחד ודוברי ממשלת-ישראל מהצד השני (ונועם שליט גם) שוב מטילים זה על זה את אשמת אי-מתן התשובה להצעתם האחרונה שתאפשר את חזרת גלעד הביתה במקביל ליציאתם לחופשי של אסירים פלשתינים.
בינתיים שוב חלף-עבר לו עוד "מועד אחרון" כמו רבים-רבים לפניו, שנקצבו לסיום הדממה והאלם בעניינו של גלעד שליט:

נתניהו החליט 'לסחוב' את ענין גלעד שליט ולא להעלות לישיבת-הקבינט או הממשלה את מה שכבר הוסכם, כי הוא מחכה לתכנית "בעלת ישימות וסיכויים סבירים להצליח", לשחרור גלעד שליט בכוח. גם הוא רוצה להרשם בספרי-ההסטוריה עם הצלחה או הישג כלשהם, וזכר מבצע אנטבה, שבו נהרג אחיו יוני, מפקד סיירת-מטכ"ל, לא נותן לו מנוח. יוני היה "רק" סגן-אלוף ומפקד 'היחידה', וראו: הוא זכור כגבור-חיל ואפילו סרט עשו עליו. וביבי, ראש-ממשלה כבר בפעם השניה, ועדיין דמותו שנויה במחלוקת. רק מבצע-חילוץ מרשים, 'לתפארת מדינת-ישראל' בהוראתו של ביבי נתניהו, יעשה גם אותו לגבור אמיתי, כך הוא בטוח. ואם גורלו של גלעד שליט יהיה כגורלו של נחשון וקסמן, שגם מפקד-הצוות שבא לחלצו - ניר פורז - נהרג אז - - - ? נו ! זאת כבר גזירת-הגורל, יגיד נתניהו, וימהר להכין את מחוות-היד המפורסמת שלו בנאום-ההספד ('מלח-הארץ' וכיו"ב) מול נועם ואביבה ויואל והדס וצבי ויעל הבוכים. אבל הם הרי גבורים, אצילים וממלכתיים כל כך ! מחר (כך מספרים) נועם שליט שוב עומד לנסוע לחו"ל, לחזר על פתחי שועי-עולם (בצרפת ? בקנדה ?). בחזית האמיתית, כאן בישראל, מול ראש-הממשלה המהסס, מקרטע ומזגזג, נועם שליט ואנחנו פוחדים להתייצב. כי הפחידו אותו ובאמצעותו אותנו, וממשיכים להזהיר: אם תצעק חזק מדי , ואם לא תבלום את פיהם של אחרים שאיכפת להם, תשאר בסוף לבדך עם זכות-הצעקה ובלי בנך, אשר אהבת, גלעד, השה לעולת-הבטחון. רשמו את דבריי. עוד תווכחו שלא לגמרי טעיתי (כמו שכבר הסתבר פה ושם עד כה).

נ.ב. סאלם אל-הוזייל הודיע לי הערב כבר בפעם השניה שביום ג' בשבוע הבא, 16.3.2010 משעה 14:00 עד השעה 16:00 תתקיים
בצומת בית-קמה, שם הוא הקים את האוהל שלו למען גלעד שליט, הפגנה. כל מי שיכול, מבאר-שבע ועד תל-אביב, וביחוד
הקיבוצניקים מהנגב הצפוני והבדואים מהסביבה, מוזמנים ומתבקשים להשתתף. סאלם אל-הוזייל אומר שגם מערד ואפילו
מהרי-ירושלים הבטיחו להגיע.

2 תגובות

1. מחר, 17.3.2010,תגיע לישראל נציבת-החוץ של האירופים

   הגב' אשטון, נציבת ענייני-החוץ של האיחוד האירופי אמורה להגיע מחר (יום רביעי 17.3.2010) לישראל, ובהמשך - לעבור במעבר ארז לעזה. האם נהיה שם לחסום בגופנו (כן ! לחסום בגופנו ככל שנוכל. גם בשכיבה על הכביש במחסום-ארז עד שיגררו אותנו משם מול מצלימות-הטלביזיה שישדרו את התמונה לכל העולם) את כניסתה לרצועת-עזה, משם היא בודאי תחזור בלי לראות את גלעד שליט ?! לא ! זה לא מנומס ולא תרבותי ולא אצילי לא ממלכתי ולא ערכי ולא מוסרי (הכל ביטויים שעד כה הוזכרו כדי לבלום פעילות בוטה למן גלעד שליט) - - - ואולי (רק אולי !) יביא אפילו נזק לעניינו של גלעד שליט. נזק ? יותר נזק ממה שעשינו במה שלא עשינו עד היום ? לא אהיה הראשון במעבר-ארז, כי כבר הייתי ראשון (בפתח מחנה מטכ"ל ב'קריה' בתל-אביב), ובמשך 99 יממות נשארתי ראשון ואחרון, לבדי ! אבל לבטח אהיה חמישי או עשירי , כי אצטרף לאחרים בנסיון לעצור את הגב' אשטון או לפחות לצרוח לה באוזניים: "For God's sake - למען השם, בקרי את גלעד שליט !!!" (אני משער שלא יקפיצו אותה במסוק ישירות אל תוך הרצועה). ובמוצאי-השבת יגיע גם מזכ"ל האו"מ לישראל, בדרכו לרצועת-עזה (שוב, דרך מעבר-ארז). ואיפה נהיה אנחנו ? בבית מול הטלביזיה או המחשב (כמוני עכשיו), או בבית-הקפה או בכל מקום ועיסוק שלעניינו של גלעד שליט לא יועילו ולא כלום ?! עצוב.
   הערב (יום ג' 16.3.2010) ב-18:00 שוב יתכנסו הפעילים למען גלעד שליט לשמוע "עדכונים" שכבר קראו ושמעו בכלי-התקשורת הפומביים, אבל הפעם מפיהם של שמשון, נועם וערן במו פיהם, ולפרוק את מה שלוחץ עליהם, וקצת לכעוס וקצת לפרגן זה לזה, וקצת להציע הצעות ולספר מה שכבר עשה כל אחד מאיתנו (הכל, כמו שכבר שמעתי בפגישות הספורות בהן השתתפתי בעצמי), ואחרי שעה וחצי-שעתיים, כולל שתיית-הקפה מהמיחם של התנועה הקיבוצית ובליעת הסנדוויציםו הויכוחים על המזגן (כן להדליק או לא להדליק...) יתפזרו לחכות לנס שלא יבוא מכוון של ראש-ממשלה שאת הסחורה (שאפילו על 'מחירה' כבר הפסיקו בצבור להתווכח) איננו מתכוון כלל לספק.

   מאת: דני ואלה
2. הניתוח שלך נכון

   אני מסכים עם הניתוח שלך, אבל מה המסקנה האופרטיבית?

   אתה צודק, ביבי רוצה להצטיר כגיבור בשעה שבאמת אין לו את האומץ לעשות את המעשה הנכון. אז מה לעשות? זה ראש הממשלה שבחרנו ואני מזכיר לך שהאלטרנטיבה לא היתה טובה יותר. ציפי לבני התנגדה לעיסקה, ואמרה שלא תמיד אפשר להחזיר שבוי. במבחן התוצאה היא וממשלת קדימה נכשלו. התוצאות של עופרת יצוקה הן 1000 הרוגים בעזה, 10 הרוגים אצלנו, וגלעד שליט לא שוחרר.

   אז הציבור בחר בימין. אבל מה עכשיו, איך אנחנו יכולים לגרום לביבי לפעול למען גלעד? אני חושב שהפגנה יחד עם הבדואים לא תשפיע עליו הרבה. הלחץ צריך להגיע מתוך מצביעי הליכוד והימין. מה אתה מציע לעשות כדי להגדיל את הלחץ הציבורי על ביבי?
   

   מאת: יוסי כהן

התחבר או הרשם בשביל להוסיף תגובה